החלטתי לחפש מקום מפלט – לא ברור לי ממה – מהחדשות הקשות מישראל, או מזה שדני בארצות הברית כבר שמונה ימים.
ומצאתי אותו –
פעילות על שימור צפרדעים נדירות באי הדרומי.
לארוע שהתקיים בשמורת טבע מיוחדת ויפיפיה ביותר הגיעו כמה ניו זילנדים עם פנים דאוגות (מראה נדיר בפני עצמו) שסכנת ההכחדה של סוגים שונים של אוכלוסיית הצפרדעים באי הדרומי הביאה אותם להקדיש את הבוקר ללמידת הנושא.
ביניהם היינו גם אנחנו – אני עם בת שנתיים וחצי הצמאה לאינטראקציה חברתית, ששרה ללא הפסקה במהלך ההסברים, וילדה בת חמש שהיתה סופר סבלנית, הקשיבה להמון הסברים שלא הבינה, אבל כן הצליחה לומר שמה שהיא אוהבת בצפרדעים זה "Jumping".
אז היום, ללא שום תוספות מושכלות ובאמת מרתקות על הנזקים שגרמה הבאת יונקים (עכברים, חתולים ושאר מרעין בישין) על ידי בני האדם לאוכלוסיית הצפרדעים והציפורים הניו זילנדית – אשתף בתמונות.
אין כאן תמונה של אף צפרדע נכחדת, אבל כן של Takahē ציפור נדירה במיוחד, מין טיפוס עגלגל וגרגרן אבל פוטוגני ביותר.
מקווה שהתמונות ייספקו לקוראות הנאמנות שלי פיסת אסקפיזם ושלווה מבורכת.
את כותבת פשוט נהדר!!!!!
אנא המשיכי!!
אמא
איזה כייף לברוח מהטירוף והגאגות אצלנו ולראות מקום שקט ורגוע כלכך.
ד"ש לכולם,
משפחת שחף
תודה רבה מיקי! שמחה לשמוע! תשמרו על עצמכם, ד"ש חם
גדול!!! אין על צפרדעים.
ירוק זה הכי…:)
לגמרי!