חגי תשרי – על גאווה ודעות קדומות

  IMG_5447       

איך שמתחיל האביב, לא משנה אם זה בספטמבר, אני נתקפת ברצון עז לנקות. לצערי, ברוב המקרים זה נשאר בגדר רצון. אבל איכשהו אני מצליחה להסתדר השנה עם העובדה המבלבלת שהאביב בדיוק נפגש עם חגי תשרי – וזו התקופה האהובה עלי ביותר בשנה. אני תמיד מאוד אוהבת את התפילות של הימים האלה. פיוטים יפים כל כך, עם הרבה התייחסות לצדדים אנושיים, הומניים שקשורים להוויה האנושית של כולנו. כל כך מרגש. בתקופה הזו יש כל כך הרבה קדושה באוויר. גם מהמרחק שלי מבית הכנסת, ועכשיו גם מישראל, עדיין תחושת הקדושה הזו בתקופה הזו, מעוררת אצלי התרגשות גדולה (או כמו שדני מגדיר את זה, אני הופכת למישהו שהגיעה מכוכב אחר לקצת זמן בימים האלה). ובתוך החייזרות הזו, אני  –  גם מעריכה עד מאוד את מה שלמדתי מאבא וסבא שלי, שלימדו אותי מסכת אבות, משניות, ספר משלי ועוד ועוד.

אז האמת היא שקצת חששתי מהחגים רחוק מישראל, ורחוק מהמשפחה והחברות שלי. ובאמת, הגעגועים התחילו לחלחל ככל שערב ראש השנה התקרב. אבל, התברכתי השנה בכל כך הרבה אהבה סביבי שהגעגועים קצת זזו הצידה, לעומת שלל הדברים שהחג הזה הביא איתו.

בלילה שלפני החג נתקפנו בצורך עז לבשל – למרות שחברים הזמינו אותנו לערב החג, ולא ממש היה צריך להכין משהו, היינו צריכה להעביר קצת זמן במטבח, כדי להרגיש שאנחנו מוכנים "כהלכה" לעסק הזה.

יצאה לזניה טבעונית מוזרה ביותר, אם אתם באמת רוצים לדעת, למרות שכללה שלוש שכבות של רוטב מושקעות ביותר, ושונות בתכלית זו מזו.

על כל פנים, כבר בבוקר של ערב החג קיבלתי כמה ברכות מקסימות במייל – מחברה במעבדה, ומהמטפלת של יסמין, ומחברים לא יהודים אחרים כאן (וגם מישראל) – זה היה מרגש מאוד.

בגן של תמרי היה באותו בוקר פסטיבל אביב, ומסתבר שההצעה שלי להביא קצת תפוחים בדבש, הפכה לחלק מהתוכנית הרשמית תחת הכותרת החגיגית apple dipping

את הדבש החלפתי בסילאן, תוצרת בית (כן, יש חיה כזו)

וזה אפילו ממש פשוט להכנה וטעים ביותר.

אז האירוע היה כזה שכל ילדי בית הספר ירדו ושרו בא-קפלה שיר מתאים לאירוע

״Sholom my friends"

IMG_5436

היה מאוד מיוחד. זו תחושה מאוד נעימה שנותנים מקום למיעוטים, עורר אצלי הרבה מחשבות על המקום ממנו באתי אני.

אם כן, הדבר הראשון שלמדתי בשנה החדשה הוא לראות כמה אני מבורכת בדברים טובים.

הדבר השני שלמדתי הוא לשים בצד את המחשבות והדעות הקדומות שלי .

וזה התחיל כשבבית הכנסת התפילה היתה קצת שונה מהדבר שאני רגילה אליו.

את קבוצת המתפללים הקטנטנה הנחתה שאנון, שיש לה איזו שהיא הסמכה של הקהילה הרפורמית באוסטרליה, והעבודה שלה היא ללמד שירים בבתי ספר וגנים יהודים באוסטרליה, וגם לבקר בקהילות נידחות. כלומר, אצלנו.

,אבל כאמור, היא שונה ממה שאני רגילה אליו – בחורה אוסטרלית צעירה ורודת שיער ופירסינג לרוב, שלא מדברת מילה עברית, ושרה מתוך מחזור שהאורך הכולל שלו קצר ממוסף"הארץ" למוזיקה ים תיכונית.

אחרי כמה דקות של יוהרה, הבנתי שאם זקני הקהילה יכולים להיות פתוחים למשהו לא צפוי, גם אני יכולה לנסות. ומהרגע שזה קרה, מאוד נהנתי,

אני סקרנית לשמוע אותה בכל נדרי מחר בערב.

 מאוד הרשים אותי לראות את קומץ המתפללים שלקחו יום חופש מהעבודה שלהם, נסעו במשך שעה כדי להגיע ולבלות את היום בבית הכנסת, ביחד עם חברי קהילה נוספים.

נהנתי מהתשליך לנהר באמצע קמפוס האוניברסיטה עם חבורת המתפללים העליזה, ובעיקר מזה שסוף סוף מצאנו רימונים.

IMG_20140925_133846

ובסימן של סוף שנה והתחלות חדשות, מסתבר שגם אצל החבורה של תמרי נגמרה שנת הלימודים, וכשקמתי בשבת בבוקר, גיליתי שהיא היתה עסוקה בלהכין תעודות לבוגרי הגן (שעולים כמובן לכיתה א׳)

SAMSUNG

SAMSUNG

והנה הם כולם בטקס הסיום המרגש

IMG_5491

גמר חתימה טובה לכולנו

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים, יצירה, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על חגי תשרי – על גאווה ודעות קדומות

  1. נילי הגיב:

    התמונות של הנכדות האהובות הגבירו את הגעגועים אליהן .
    טקס הסיום של הגן הרס אותי לגמרי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s