אירוע נחמד קרה לנו השבוע, כשבאחר צהרים אחד סטנדרטי למדי, הבנות באו אלי בהתרגשות ואמרו שילדה הגיעה לדלת הכניסה שמובילה ל"סלון משחקים" ושהיא רוצה לשחק איתן.
לילדה קוראים יסמין, והיא הבת של הגננת של תמרי, אדריאן, שגרה שני בתים מאיתנו.
מטעמי צנעת הפרט, אסתפק בתמונה הזו של הגננת
על כל פנים, יסמין בת השמונה, פשוט דפקה בדלת, אמרה שהיא זוכרת שהשארנו אצלם בחצר שולחן כשעברנו דירה, ושאלה אם אפשר לבוא לשחק אצלנו.
אמרתי שכן, ושרק תודיע להורים שלה שהיא אצלנו, וכך, אחרי שתי דקות היא חזרה ובילתה אצלנו אחר צהריים נהדר, שכלל קריאת ספרים שקטה בסלון, הכנת גלידה מבצק משחק, ואכילה של כריך עם ריבה – איזה כיף לארח ככה. מותק של ילדה.
יש הפתעות של יום יום של פעם גם בניו זילנד
והנה היסמין שלנו
עם אחד המקורבים
שבת שלום
