ימי חורף

לא כתבתי הרבה מאוד זמן. אני חושבת שהחורף של חצי הכדור הדרומי, כמו גם תחילת עבודה על דוקטורט שעוסק בחרדת מוות, לא מועילים לנטיות כלליות לדיכאון חורף. ואחת הסיבות שאני כותבת כאן (חוץ מאשר הקוראות הנאמנות שלי), היא להצחיק את עצמי.

ולא הצלחתי להצחיק את עצמי בזמן האחרון, למרות שהיו הרבה סיבות טובות לצחוק (אבל גם לדאוג, בהתחשב בחדשות שהגיעו מישראל).

אני מניחה שמי שחווה את גלי החום בישראל עכשיו לא יכול לגלות אמפטיה רבה להתלוננות על קור של חורף. החורף בדנידין לא נוראי בכלל (למרות שכולם נהנים לקטר עליו). אחרי כמה ימים אפורים, תמיד מגיעים לפחות יומיים שמשיים, ובהירים. אבל הבעיה העיקרית היא שכמעט שאין בידוד בבתים. זה מחייב חימום די רציני (וחשבונות חשמל בהתאם), ובאופן כללי מייצר תחושת קור בכל חלל שחורג מהאיזור המחומם.

ההישארות הממושכת בבית הביאה את נונו לנהל בבית טורנירים שלמים של המשחק Rush Hour.

Rush hourהילדה נדבקת לחימום (או לאח), כשהמשחק לצידה, ומבלה שעות בלנסות לפצח את כל אחד מהכרטיסים.

מה שקורה אחרי שנונו משחקת במשחק הזה שעות, זה שהיא מתחילה לראות את העולם כאילו שהוא ״Rush Hour״ אחד גדול.  הילדה מזיזה חפצים בבית לפי חוקי המשחק – דוחפת מזלג, כדי לפנות מקום למפית, ואז מזיזה בהתאם את הצלחת. זה די מוזר.

במקביל להתבצרות הזמנית בבית הקר, ההכנות לחגים בקהילה היהודית הקטנה תופסות תאוצה באופן חשוד. התפילות עלו בתדירות ועכשיו פעם בחודש ישנה פגישה לקבלת שבת וארוחת ערב משותפת (שזה, אגב, ממש נחמד!). הקהילה, שמורכבת מקבוצת אתאיסטים עם קשר רופף למדי ליהדות, לא יודעת הרבה על המנהגים והמסורות, אבל דבקה בכמה מנהגים מקומיים שהשתרשו מאוד חזק. למשל, חברי הקהילה מקפידים מאוד על תפילת "עלינו" ויחפשו במשך שעה ארוכה את המפתחות לארון הקודש כי הם נוהגים לומר את התפילה רק מול ארון פתוח (מנהג שאני לפחות לא מכירה, ונראה לי שנשאר שריד מתפילת יום כיפור לפני כמה שנים). בשבת האחרונה, לא הספקתי להסביר להם בזמן מה עושים כשאין חלה בערב שבת, כי הם היו כל כך להוטים לברך "המוציא" על חתיכת תפוח אדמה.

ולסיום – ילדה שסוף נפרדה משן ראשונה.

מבטיחה לסקר בקרוב את חגיגות יום ההולדת של דני, ואת המתנה המיוחדת שקיבל מתמרי. IMG_8131

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה יומיום. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

7 תגובות על ימי חורף

  1. נילי הגיב:

    מזל טוב על השן שפרשה!
    היכן תמרי שמה אותה ואיך התפתחה העלילה?
    פה ח _________________________________________ם .
    חום כזה איש מדיירי הדירה שלנו לא זוכר?
    מתגעגעים.
    כתבי עוד
    אמא

    • Nili Segal הגיב:

      מזל טוב על השן שפרשה!
      היכן תמרי שמה אותה ואיך התפתחה העלילה?
      פה ח _________________________________________ם .
      חום כזה איש מדיירי הדירה שלנו לא זוכר
      מתגעגעים
      כתבי עוד
      אמא

    • kerense הגיב:

      תודה תודה! השן הועברה לקופסת גפרורים, והוחלפה בדולר אחד. נונו היתה נרגשת לגמרי מהעניין, ובקושי יכלה לחכות עד שתמרי תתעורר ונראה אם הפיה בקרה. הדולר שימש לרכישת דובון (יד שנייה, כמובן). הילדה היתה מאושרת (-:

  2. namtsy הגיב:

    אני מקוראותייך הנאמנות ונהנית מאוד לשמוע את קורותיכם הרחק בצד השני של העולם. גם אני סקרנית אם אתם מפתחים מסורת של פיית שיניים? מתנה? מקום לשמור את השן? וסקרנית לשמוע על המתנה של תמר לדני! נעמה

    • kerense הגיב:

      היי נעמה,
      איזה כיף שאת קוראת את הבלוג!
      כן, תמרי חיכתה לפיית השיניים (הסברתי שבישראל מגיע גמד, לניו זילנד מגיעה פיה). הילדה הכינה קופסא מפוארת ומקושטת, שברגע האמת כמובן שלא נמצאה בשום מקום בבית. הסתפקנו בקופסת גפרורים פושטית למדי. בעצתה של אמא שלי, השן הוחלפה בדולר, שבו נקנה דוב חמוד (בדיוק מה שהיה חסר לנו בבית…). ואת השן העברתי למקום מסתור (מגירת הלבנים שלי?!) – בעיקר כי לא ידעתי מה עושים עם דבר כזה…
      מבטיחה לסקר את המתנה ליום ההולדת של דני בקרוב (-:
      קרן

  3. Neima הגיב:

    Good to get an update!!!
    Can't believe Nono is playing Rush Hour! But what she does after is totally normal
    Mazal tov on Tamari's first tooth, exciting!!
    Kisses to all xoxoxoxoxo

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s