חגי תשרי

את הימים האחרונים ביליתי קבורה מתחת לערמת עבודות בלתי נגמרת – תרגילים של סטודנטים במעבדה בפסיכולוגיה. בדקתי 26 כאלה, וזה היה לא קל, אבל אני גאה בעצמי על ההתמודדות. מסתבר שפה לומדים מאוד אחרת מאשר בישראל. סטודנטים/יות עובדים מאוד, אבל מאוד קשה. ניו זילנדים, באופן כללי, הם אנשים חביבים ונעימים, שאוהבים להנות מהחיים, ולא לעבוד יותר מידי. אבל אם כבר הם עובדים, אז הם עובדים בשיא הרצינות והיסודיות. וככה זה נראה גם אצלי במשך לא מעט שעות

IMG-20150329-WA0004

בדיקת העבודות השאירה את חגיגות יום ההולדת של דני כזכרון עמום מאחור. אבל אלה היו חגיגות של ממש השנה. כבר הרבה מאוד שנים אני מנסה לשכנע את דני שמסיבת יום הולדת המונית, זה בדיוק מה שהוא צריך. יש בינינו הסכם לא כתוב שנמנעים הדדית ממסיבות הפתעה (למרות שאבא שלי ארגן לאמא שלי את מסיבת ההפתעה השווה ביותר שהייתי בה בדיוק ביום ההולדת ה-39, אבל גם זכרון הילדות הזה לא שכנע את דני). לשמחתי הרבה, ולהפתעתו, החברים והחברות שלו בעבודה לקחו יוזמה והוא קיבל המון עוגות, שירה ציבורית בקמפוס וארוחה במועדון הסגל של האוניברסיטה – שזה, למבוכתי, בית הקפה האהוב ביותר על דני.

כשדני חזר הביתה, אנחנו כבר הספקנו להכין את השולחן החגיגי, ואת המתנות שתמרי הכינה לו.

והיא השקיעה.

כבר לפני כמה חודשים היא חזרה הביתה מהגן עם דב קוטב שהיא תפרה עבורו.

IMG_8162

עוד באותו היום, הילדה (ואני) הכנו המון קיפולי נייר שיתווספו לדב הקוטב, והכל נארז יפה ונשמר במגירה של תמרי במשך חודשיים שלמים.

IMG_8163

עד הרגע שהיא הגישה את המתנות לחתן השמחה

IMG_8143

כדי לקנח את ימי החגיגות, הלכנו כל המשפחה להחלקה על הקרח. הבעיה היחידה בתוכנית הזו היתה שדני ממש לא אוהב החלקה על הקרח.

אבל זה לא הפריע לנו להנות.

IMG_8146

בעיקר כשבמרכז ההחלקה יש מזחלות חמודות לילדים צעירים, וגם להורים חסרי ניסיון מספק (או כישרון אתלטי מיוחד) שיכולים להסתיר את המגבלות שלהם במסווה של ילד/ה צעיר/ה ומועד לנפילות.

IMG_8148

היה כיף!

החורף המתמשך גרם לי להרגיש סוג של געגוע למשפחה ולחברות שלי בישראל (אוקי, וגם לאוכל). מה שהבנתי שאני מאוד אוהבת עם משפחה וחברות ותיקות זה שהם יודעים/ות את כל הפרטים הביוגרפים הכי הזויים לגבי שגם אני כבר הספקתי לשכוח. לא צריך להשלים פערים, לא צריך ללמוד פרטים. הרבה מאוד כבר ידוע.

תמרי היטיבה לנסח את התחושה הבוקר –

"יש הרבה דברים שאני רוצה לעשות, אבל לא את כולם אני יכולה כבר. לדבר בסקייפ עם סבתא לידה, שאבא יכין פנקייק, לטוס לישראל ולחבק את סבתא לידה".

סיכמנו שנעשה את מה שאפשר כבר – ניסינו להתקשר לסבתא, ודני כבר מכין פנקייק במטבח.

ולצד כל ההתרחשות הזו, ישנה ילדה צעירה בפעילות אופיינית – ממציאה לעצמה קלפים של Rush Hour בעיקר כי הקלפים שהגיעו עם המשחק כבר לא מספקים אותה.IMG_8157  מאחלת שנה טובה ונפלאה. השנה הזו היתה עבורי כל כך טובה ונהדרת במישור האישי (לגבי מה שקורה בעולם, זה סיפור אחר לגמרי). שרק ימשיך ככה. מאחלת לכולנו בריאות וחגים שמחים, טובים ומלאים באהבה.

בינתיים אני מתכוננת להיות חזנית אורחת בימים הנוראים. אני מלאת התרגשות מזה. פרטים בהמשך.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על חגי תשרי

  1. namtsy הגיב:

    אני בהלם שתמר הצליחה לשמור סוד כזה במשך חודשיים! אצל הילדים שלי זה לא היה עובר בשקט, תרתי משמע. והדב וקיפולי הנייר מקסימים. שמחה לשמוע שעברה עליכם שנה טובה!

  2. nili segal הגיב:

    הי קרן
    כרגיל לא אכזבת והיה שווה לחכות.
    עם אורה אבוא חשבון בהזדמנות בעניין החיבוקים. ג
    ם סבתות מקנאות.
    שתהיה לכם עוד שנה מוצלחת לפחות כמו זו!

  3. Peretz Segal הגיב:

    היי מתוקה. כל הכבוד על היכולת להתמודד עם עבודות באנגלית ועל הדברים היפים שכתבת
    איחולים לשנה טובה ומבורכת בכל
    נשיקות אוהבות לשבת נפלאה

    נשלח מה-iPhone שלי

  4. kerense הגיב:

    תודה רבה אבא!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s