ללא ספק נמצאה המקבילה הניוזילנדית ל״אחרי החגים״ ובגן של הבנות זה ״אחרי היריד של בית הספר״ כי התקופה הזו כרוכה בעבודת פרך ממש.
בישראל הרגשתי שאם מבקשים מתנדבים למשהו, מספיק להגיד שאת מוכנה להתנדב בשביל לקבל המון הערכה על עצם הנכונות והאמירה. אבל, ניוזילנדים, הם אנשים שעובדים קשה, וממש קשה. אם מתנדבים למשהו, זה אומר עבודה של ממש. דני, למשל, התנדב לעזור לא מזמן להעביר עצים לאח של אחת מכיתות בית הספר. הוא עבד קשה מאוד עם עוד 4 הורים, במשך שעתיים, וחזר הביתה עייף רצוץ ועם כאבי גב, אך הספיק לציין לפני שקרס שהוא היה צעיר המתנדבים.
ההכנות ליריד השנה כללו מבחינתנו תפירה של אמא וגור עכברים שנמכרו בדוכן האמנות
הכנת מיונז טבעוני למכירה
וברגע האחרון נודבתי, באופן שלא ניתן היה לסרב לו, לארגן את תחנות המשחקים לילדים הצעירים.
אבל כל העבודה הקשה הזו היתה גם לגמרי כיפית.
בבוקר של היריד יש מין אוירה חגיגית, מגיעים הרבה הורים, מקשטים יפה את בית הספר והגן, וכולם שמחים ומתרגשים.
השנה אפילו שברנו שיא וגייסנו יותר מ-13,000$.
הבנות נהנו מאוד, והתרגשו מהמעורבות של כל ההורים, ומהאופן שבו בית הספר נראה, והן אפילו מככבות בעלון בית הספר.
ועכשיו, כשהיריד אחרינו, תמרי לא נחה על זרי הדפנה לרגע אחד, והפנתה אותנו מיד לארוע החשוב הבא – חג הפילים.
החג, שהינו מעין וריאציה על ליל הסדר, מציין את הולדתה של הממותה הראשונה, נחגג במשך ערב אחד ארוך במיוחד בביתנו.
כך נראה השולחן אחרי שהבנות טרחו עליו במשך זמן מה
הקישוטים לאירוע
והאורחים המכובדים
כן ארע נס אחד באותו הערב, והוא שהבנות הסתפקו ב"מה נשתנה", "די-דיינו" מצונזר ו"אחד מי יודע". זה היה ממש מחטף שהצלחנו לשנות את נושא השיחה ברגע שהתבקשתי לספר את סיפור חג פסח.
אחת השאריות של החג הוא ששיר הערש המועדף על נונו בימים אלה הוא "חסל סידור פסח".
במקביל לכל הדברים האלה, העונה הזו מחייבת עבודה רצינית בגינה. שתילה, ניכוש עשבים, וכיסוח הדשא שגדל פרא מרגע לרגע. בין לבין, דני מצא זמן לשני פרויקטים חביבים ברוח ה"עשה זאת בעצמך" שניו זילנדים פשוט משוגעים עליו.
פרויקט ראשון:
מתקן לייבוש מגפיים מגשם שנכנס לתוכן
פרויקט שני:
שדרוג הנדנדות בחצר
ולסיום, נסיכה בבגדי חול קבועים ברגע של מנוחה והכרת תודה לנפלאות הטבע.
איזה כיף לראות איך כולכם מעורבים ויצירתיים, כל אחד בדרכו. אהבתי את שדרוג החיות לפילים בעזרת גלילי נייר הטואלט וממש אהבתי את המתקן לייבוש מגפיים!
תודה נעמה. החדקים של הפילים היו לגמרי עבודה של תמרי, אני רק הייתי צריכה להשחיל את החוטים לגליל. תודה על המחמאות למתקן, אעביר להנדימן שלי.
אתם על כדור הארץ שלנו או בתוך סיפור?
מקסים!!!!!
נשיקות לבנות☺
תודה, בערב חג הפילים לא הייתי לגמרי בטוחה בעניין הזה.
קרן היקרה,
ממש גן עדן של ילדות…
כיף לשמוע ממך ומהמשפחה.
כאן דחוס ומטריד. אנחנו בורחים ביום חמישי למדריד – חופשה טיול של עשרה ימים בדרום ספרד שבה לא ביקרנו מעולם.
תיהנו מהאביב והקיץ
דש
אורי
נדמה לי שאני מזהה שם כמה מתחזי-פילים, ידידים ותיקים. מלאת התפעלות וגעגוע. תמר
תודה תמר! אכן, זאבי וארנבי בתמונה, זיהית נכון. מתגעגעת חזרה!!