חופשת קיץ

חצי מהחופשה הגדולה כבר מאחורינו. לא להאמין.

את תחילת החופשה – הימים שלפני חג המולד, ועד אחרי השנה החדשה, בילינו ממש כמו המקומיים. בתקופה הזו האוניברסיטה נסגרת לגמרי לשבועיים של חופשה כללית, וכך, ממש בסוף היום שלפני ערב חג המולד, רגע לפני שמכונת הקפה יוצאת לפגרה של שבועיים, פגשתי במקרה את אחד העובדים ליד המכונה כדי לשתות את כוס הקפה האחרונה שלנו של שנת 2015. לא היתה עוד נפש חיה בבניין, וכך היה עד שכולם התחילו לחזור בטפטופים מהחופשות שלהם, לכל המוקדם ב-5 בינואר.

גם בניו זילנד יש אוירה צרכנית נמרצת בעונה הזו של השנה. לשמחתנו, אפשר קצת לברוח מהאוירה הזו באזורים יותר נידחים של המדינה והעיר (השכונה, ובית הספר שלנו) אבל אני עדיין מופתעת עד כמה חזק הצורך הזה לקנות מתנות, ואיזה מקום זה ממלא במהות החג.

אם יש משהו שהיהודים התברכו בו זה ללא ספק חגים שווים ביותר, עם מנהגים מיוחדים, וכיף גדול לילדים. לא הייתי מחליפה את החגים שאני אוהבת בשביל שום "כריסמס" שבעולם.

יחד עם זאת, ממש מתחת לאפנו, הבנות החליטו לתרום תרומה משלהם לאווירת החג, ותחת ה- Hanukkah Tree הידוע, הן הכינו Christmas Menorah.

IMG_9054.JPG

מה שמאוד כיף באוירת חג שאיננו שלי הוא שכולם, חוץ ממני, לחוצים להספיק את הקניות שלהם רגע לפני שהכל יסגר (היום היחידי בשנה שבו הסופר סגור).

בתוך ההמולה הכללית, אנחנו היינו רגועים לגמרי. הוזמנו לערב החג למנחה שלי שעשה מפגש אצלו של כל המי ומי בחוג לפסיכולוגיה ובאוניברסיטה. איכשהו גם אנחנו השתחלנו לכך. וליום עצמו הוזמנו לחברים המקסימים שלנו שגרים בחווה, והיה כיף איתם. מאוד.

בדומה לכל תושבי האי הדרומי, החלטנו לצאת לחופשה ישר אחרי חג המולד, מין ורסיה צנועה למדי של החופשה של המקומיים. מכיוון שאנחנו לא תושבים, ולא זכאים לתנאים הסוציאליים, וכן למשכורות המקומיות, הסתפקנו לעת עתה בשני לילות, והם היו נפלאים.

מסתבר שמה שעושים כאן בעונה הזו זה שנוסעים בקרוואן, או עם אוהל מצוייד כהלכה ומתמקמים באתרים בטבע שנקראים – Holiday Parks.

באתרים האלה יש את כל מה שצריך כדי להתקיים תקופה ארוכה בתנאים נעימים ביותר, ובתשלום נמוך יחסית (משהו כמו 100 ש"ח ללילה) אפשר לקבל חלקת אדמה מרווחת לאוהל ולמכונית למשפחה כולה ובנוסף לכך – שירותים ומטבח מצויידים לעילא, חדר כביסה, מגרש משחקים, נחל עם שתי בריכות טבעיות, חדר משחקים לימים גשומים, כמה סוגים של אומגה ועוד ועוד.

אנחנו שאלנו אוהל מהגן

IMG_8979הוא הרגיש כל כך ביתי, שהיה מאתגר להוציא את הבנות ממנו

ממש כמו בבית האמיתי…

IMG_8980

מה שאיפשר לדני ולי הרבה זמן רק לשנינו. וזה היה מצויין.

וכשהבנות סוף סוף יצאו הן היו עסוקות בדברים של עצמן

IMG_8988

IMG_8995

IMG_8996

ניוזילנדים מגיעים מצויידים בכל מה שצריך לתקופה הזו, בונים להם אוהל נעים עם כל ההרחבות הנדרשות, ומארגנים אותו באופן מושלם (כולל פח עם שקית בתוכו, שולחן עם מפה ואגרטל, ואפילו קישוטי חג מולד) ומבלים בשלווה ובנחת את הימים או השבועות באתר.

אנחנו לא יודעים אם זה מייצג את יתר האתרים במדינה, אבל כל השכנים שלנו היו שקטים להפליא. רק לקראת סוף היום השני גילינו שזוג הנופשים שלידנו שומעים מוזיקה ליד האוהל. היא היתה כל כך חרישית, שרק לגמרי במקרה שמנו לב כשעברנו לידם.

אנחנו נפלנו על אתר שאפשר לומר שהוא של חובבי ציון, וברגע שהתגלה שדני הגיע מהיכן שהגיע ועוסק בתחום שהוא עוסק המעמד שלו עלה למשהו שבין שליח ציבור מכובד לקדוש למשך השהות שלנו.

זה התחיל בזה שכשדני התקשר להזמין מקום יומיים מראש (שזו חוצפה שרק ישראלים היו מוכנים לה כאן כנראה) שאלו אותו אם אנחנו לא במקרה מישראל. בהפתעה ובחשדנות הוא אמר שהאמת היא שכן, בחשש מטריקת טלפון. להפתעתו אמרו לו שאם כך, השהות שלנו היא בחינם (בעלת המקום אמרה שבעלה יהודי ויש לו סנטימנטים).

אחרי שהגענו והתמקמנו, והודנו כמובן לזוג המארחים, והתחלנו להרגיש בבית, הסתבר לנו שבמקום נופש שבט עם 1/8 דם יהודי (שלוש אחיות, בני זוג וילדים לרוב, והסבתא בראש) שכולו מנהל בפועל ארגון שנקרא "ידידי ישראל". הנשיא שלו כרגע הוא בן זוג של אחת האחיות, שלקח על עצמו את התפקיד כי חשב שזה צעד פוליטי נכון עבור השתלבות טובה במשפחה שהוא התחתן לתוכה, וכדי למצוא חן בעיני החותנת. ומסתבר שזה עבד.

הם היו כמובן מאוד ידידותיים אלינו, והעלו זכרונות בערגה מהפלאפל והשווארמה שהם אכלו בביקור האחרון שלהם בארץ בשנת 1998.

בכדי לא להעכיר את האווירה, שמרנו על עמימות בנוגע למידת חיבת הציון שלנו בימים אלה.

וככה נראה האתר עצמוIMG_8931

IMG_8938.ומסביב יש אתרים גיאולוגים מעניינים, עם המון סלעים מיוחדים ומאובנים, זכר לים קדמוני

IMG_9036

IMG_9002

IMG_9007

IMG_9008וכך, אחרי שמילאו את המצברים בחופשה, הבנות נכונו לפעילויות הביתיות הרגילות שלהן

לפני כמה ימים קיבלנו מחברה אוצר בלום – ארגז מלא בספרי ילדים בעברית במצב מצויין. ומכל הערימה הנפלאה הזו, הבנות משום מה נדבקו לספר שהוא קצת פדגוגי בעיני, אבל אותן הוא מסעיר לגמרי: "פליקס במנהרת הזמן". הספר כל כך מסעיר שאפילו נאלצתי להקריא אותו בתרגום סימולטני לילדי השכנים.

תמרי הספיקה כבר לחפש את נונו לאביר מימי הביניים

IMG_9080.JPG

ושתיהן הכינו מודלים של ספינת ויקינגים שאנחנו אמורים לבנות

המקור:

IMG_9111.JPGהמודל של נונו

IMG_9108.JPG

והמודל של תמרי

IMG_9109אני מאוד מקווה שהן תזכרנה ברעיון הבנייה עצמה בזמן שדני איתן, ואני אהיה באותו הזמן בעבודה.

בינתיים, ובמקום ספינת הויקינגים, תמרי בנתה היום שעון קוקייה:

IMG_9106.JPGאנחנו מקווים שליאורה החתלתולה החדשה שלנו (פרטים אודות האימוץ שלה יגיעו בהמשך) לא תאכל את הקוקייה

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה חגים, טבע, יצירה, ניו זילנד, ספרי ילדים, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על חופשת קיץ

  1. Naama Orbach הגיב:

    איזה פוסט מקסים ומלא כל טוב. החופשה נשמעת חלומית, והמודלים ושעון הקוקיה נפלאים.

  2. תמר הגיב:

    נהניתי מאוד מאוד לקרוא. (וכר אמרתי לך פעם כמה אני אוהבת את שם הבלוג שלך?) (ועוד סוגריים: שנשלח לכם ספרים בעברית?)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s