חזרה לשגרה

אז גם בניו זילנד חוזרים לשגרה, אחרי שבועיים של חופשת סתו מבורכת.

באופן כללי, יש כאן מעט מאוד חופשות בבתי הספר לחגים דתיים או לאומיים – חג המולד, שהוא באמצע חופשת הקיץ, פסחא, יום הזכרון לחללי הצבא הניו זילנדי והאוסטרלי, יום ההולדת של מלכת אנגליה, ועוד יום לציון ההסכם ההיסטורי בין המלכה ויקטוריה לתושבים המאורים. ולכן, כל שלושה חודשים בערך יש שבועיים חופש, וזה נחמד, טוב ומאוורר. והאמת, שהרגשתי שמבחינת תלמידת כיתה א' הנלהבת שלנו, החופשה הזו הגיעה בדיוק בזמן, וגם בחפיפה לחג הפסח.

כמעט כל מי שאני פוגשת בניו זילנד, לא משנה מאיזה מקום הם בעולם, מספרים בערגה על המשפחה היהודית שגרה לידם כשהיו ילדים ועל האוכל והמנהגים המיוחדים שהיו להם.

לאחרונה הבנתי שאנחנו הפכנו להיות המשפחה הזו.

העניין התחיל לבלוט לי במיוחד בערב פסח, כשהשכנות הגיעו ותמרי הסבירה להם מיד שזה ערב פסח, שעל המקרר יש קופסאות עם מצות, ושהן חייבות לעזור, ומיד, בהכנת כרטיסי הושבה לאורחים.

בכל שנה מתפרסמים מאמרים שדנים בשאלה אם יציאת מצרים התרחשה באמת, וגורמים לנו להרגיש קצת מטופשים בלספר סיפור שלא ברור אם הוא בכלל התרחש.

השנה, ממש לפני החג, קראנו את המאמר של אילון גלעד על המקורות ההיסטוריים של החג, וגם כתבנו לו לשאול מה באמת הטעם?

הוא ענה לנו בצורה רצינית ויפה, ודעתנו נחה להמשיך את המסורת ארוכת השנים, לפחות עוד שנה.

חוץ מלעסוק במשמעויות החג, אחת הדרכים להתמודד עם געגועים בחגים היא לארח אצלנו חברים. השנה היה זה גם המנחה שלי ומשפחתו, שרצו להביא איתם חבר חוקר טקסים מאוניברסיטה שכנה שיתעד את הערב.

מכיוון שהמחקר הקודם שלו עסק במנהגי קורבן אדם באיים באוקינוס השקט, הרגשנו בטוחים למדי שנשאיר עליו רושם חיובי.

ברגע האחרון הוא כנראה קיבל רגלים קרות, כי הוא ביטל בלי להסביר. השתדלנו מאוד שלא להעלב.

וככה זה היה נראה בשקט שלפני הסדר.

***

בהשראת שני דברים שקראתי לא מזמן, על חופשות ביתיות, ועל חופשות איטיות, החלטנו שאת חופשת הסתו נעשה בבית, עם גיחות לטיולי יום באזור. וזה היה מוצלח מאוד. קודם כל, כי זה אפשר לנו למצות את האוצרות הנפלאים שהגיעו מהגינה שלנו השנה:

בזכות תפוחי העץ הדבר הפופולארי ביותר אצלנו עכשיו הוא קראמבל תפוחי עץ ואגסים – פשוט ומוצלח.

בנוסף, זכינו לכמה טיולי יום נחמדים באיזור שלנו: 

והבנות עמלו במשך בקרים שלמים על הפרויקט החדש שלהן – תערוכת חתולים.

מפת סוגי החתולים לפי מיקומם בעולם

וספר המבקרים, שכל מי שנכנס אלינו הביתה מתבקש לחתום בו, לאחר סיור מודרך של צוות האוצרות.

אגב, אפשר גם לערוך ביקור וירטואלי באמצעות הסקייפ, אם אתם מעוניינים

***

התקופה הזו היתה גם מאוד עמוסה כי בנוסף למחקר שלי, להוראה, ולמחקר קטן שאני כותבת על חינוך לשלום בישראל – הכנתי גם ילד (מקסים במיוחד!) לבר המצווה שלו. זו הייתה חוויה טובה, מרגשת ומלמדת מאוד. 

אפשר לומר שזו היתה סוג של סגירת מעגל מכיוון שלי לא היתה בת מצווה. אבא שלי הציע בזמנו שאקרא את ההפטרה בבית הכנסת האורתודוקסי שהיינו שייכים אליו, אבל זה היה יותר מידי חדשני ומהפכני, כמו רבים מהרעיונות של אבא שלי.

וכך, בדומה ולהבדיל מרבי עקיבא, זכיתי לקראת גיל ארבעים, להכיר את טעמי המקרא, לראות מקרוב את ספרי התורה הבאמת מדהימים מתור הזהב של הקהילה היהודית בדנידין ובעיקר, לחוות את  המשמעות הנפלאה של טקס המעבר הזה.

וזה היה כיף וזכות גדולה!

***

ולסיום, לקראת החזרה ללימודים, תמרי הכינה למורה שלה מתנה בסימן סתו: