חג מולד קיצי

השנה חג המולד תפס תאוצה במחוזותינו. זה התחיל כשאת דני אסף משדה התעופה אייל צפוני שמח ונרגש במיוחד

ורק אחרי שנונו עברה בין כולם במשפחה, והתגאתה בכך שהיא מכירה הכי הרבה שירי חג מולד בבית, הבנתי שהזנחתי משהו בחינוך שלי.

וכך, בסוף השבוע של הנר הראשון של החג גייסנו את התותחים הכבדים –

שירי חנוכה הושמעו ברצף ברחבי הבית, הבנות התבקשו להכין בעצמן חנוכיות (עם שמשים בצורת אריה ולביאה, כמובן), והשקענו בטיגון מאסיבי של לביבות תפוחי אדמה.

נראה ילד/ה שעומד/ת בשילוב הקטלני הזה!

כשהתבקשתי לספר לפני השינה את סיפור חג חנוכה, אמרתי לדני שזהו, עכשיו אנחנו 1:0 מול חג המולד הזה.

כי הוא בהחלט כאן, נוכח וחגיגי, גם אם קיץ בחוץ, ואין שלגים וחשכה שמתאימה לרוח הכריסמסית המצוייה.

כך זה נראה במוזיאון:

וכך בכיכר המרכזית של העיר:

והתחרות קשה, כי מה זה כבר כד שמן קטן ואוריינטלי, אל מול סבא טוב שמחלק מתנות סתם כך, בלי סיבה.

לראשונה חרגנו ממנהגנו שלא לקשור אף חג יהודי למתנות, והכפלנו את דמי הכיס של הבנות בתור דמי חנוכה. וכבר בבוקר שאחרי חג המולד, הבנות ביקשו ללכת לחנות המוזיאון כדי לקנות דינוזאורים. ואחר כך הן שחקו איתם במשך שעות ארוכות בחצר המוזיאון. אני ניסיתי להתנמנם על הדשא, אבל התחיל להתקרר והרוח נשבה נמרצות. הבנות סרבו בתוקף ללכת הביתה, כי הן הסבירו שהדינוזאורים אוהבים להיות בטבע.

הדינוזאורים שלהן לא היו סתם דינוזאורים, אלא הם היו פליאנתולוגים, ומצאו בעצמם שאריות של חיות אחרות – מידי פעם הרמתי את הראש שלי מהנמנום על הדשא, למשמע צעקה "מצאנו נוצה של ציפור מוֹאָה!".

וזה מקור ההשראה, או ליתר דיוק, התחביב האחרון של נונו

ולמי שמעוניין/ת להעמיק

אגב, בת הכמעט-חמש הזו הסבירה לי ברצינות תהומית שהיא לא מאמינה במפץ הגדול. שדני הפיזיקאי ישבור את הראש איך מסבירים את העניין הזה.

***

חג המולד מבשר שהקיץ כבר ממש כאן, מה שאומר – ימים שמתחילים עם שמש חמימה, ומסתיימים ברוחות וגשמים שלא היו מביישים חורף ירושלמי. וזה כיף, כי הגשם על פי רוב חם, ומשקה ושומר על הכל ירוק.

בגינה אנחנו מתחילים ליהנות מפירות העבודה שלנו. כך למשל, אנחנו בוחרים כל יום ממה להכין סלט. היום זה היה סלט רוקט. המתכון מכאן. ממש כמו באסקדיניה – מסעדה במזרח ירושלים שבתקופות אחרות נתנה לי תקווה וחלומות לעתיד אחר בירושלים.

וכך נראה הברוקולי שלנו, שיצא לפריחה (או פרישה) מוקדמת

לשמחתי, התבקשנו לטפל בגינה של כיתה אל"ף במהלך הקיץ, אז צפויה לנו אספקה שוטפת של חסה.

לכבוד חג המולד, התרנגולות של הגן חזרו הביתה – זאת אומרת, לחווה של הגננת. ואנחנו נשארנו נטולי ביצים. ככה זה נראה בימים שמחים יותר – כשהתורנות הקבועה שלנו להאכלת התרנגולות בסופי השבוע גם התחילה להיות כזו שמספקת לנו את החביתות של ארוחת הערב של יום ראשון

***

שנת הלימודים הסתיימה ממש שלושה ימים לפני חזרתו של דני מהגלות, ותמרי קיבלה חוברת שמפרטת לפרטי פרטים את היכולות שלה בכל תחום. לא ידעתי למשל, שהיא מצליחה טוב להבין מספרים זוגיים ואי זוגיים, אבל שהיא עדיין צריכה לעבוד על תפיסה של שקית שעועית ביד אחד.

כך נראית כריכת התעודה. בתמונה תמרי מטפלת ב- Omimi – גוזלית אווזה שאחד מילדי הכיתה מצא, ושהגיעה פעמיים לימי לימוד בכיתה, ולבסוף עברה לגור בחווה של המורה ג'יין.

 

 

מחברת לדוגמא

והכיתה עצמה

 

אחרי הקיץ הילדה הופכת לבת כיתה ב', ויצטרפו לכיתתה 5 ילדים חדשים, והכיתה תהפוך רשמית לכיתה הגדולה ביותר בבית הספר עם 14 תלמידים.

ולסיום, תמונה מטיול קטן שעשינו לפתוח את העונה.

חגים טובים ושמחים!!!