דברים שצריך ללמד ילדים עד גיל 18

כשכותבים דוקטורט, זה כנראה הזמן הפורה ביותר להסחות דעת.

וכך, בדיוק כשאני צריכה לנתח נתונים ולכתוב תוצאות מניסוי שמודד רמות שונות של חרדת מוות, מצאתי את המחשבות שלי נודדות לכלים שהייתי רוצה להעניק לבנות שלי להמשך חייהן העצמאיים.

למרות שאני לא עושה את זה בפועל, אני מאוד מתחברת לרעיון של חינוך ביתי. באופן כללי, מהחוויה שלי כילדה, פרט לשנה בבית הספר שהייתי בו באנגלייה בכיתה ד', בית הספר היה מקום שלא אהבתי ללכת אליו. היו אמנם לא מעט תכנים שעניינו אותי, אבל הרגשתי שבית הספר מאוד מוגבל מבחינת מה שלומדים בו. הרגשתי שלפני האוניברסיטה בקושי נפגשתי בבית הספר עם מורים שעודדו חשיבה ולמידה עצמאית, למרות שהיו לי גם מורים מקסימים שכן עשו את זה. אבל בעיקר, הרגשתי שבית הספר הקנה לי תכנים אינטלקטואליים בעיקרם, ולא כישורי חיים.

הבנות שלנו כן הולכות לגן ולבית ספר, ואני חושבת שבמקרה שלהן טוב שכך, כי אחרת יש סיכוי גדול שהן לא היו יוצאות מהבית או רואות בני אדם במשך חודשים ארוכים. אני, על כל פנים, מסתכלת על בית ספר כסוג של בייביסיטר, שכן מאפשר אינטראקציות חברתיות בלא נוכחות ההורים, אבל שבמקרה הטוב אני מקווה שלא יגרום יותר נזק מתועלת.

בנימה רצינית יותר, אני כן ערה לכך שבית הספר מוריד ממני כמה מטלות שלצערי אני לא יודעת לעשות, ועדיין לא למדתי (ללמד לסרוג, למשל). אבל שיש עוד המון עבודה לעשות בבית…

על כל פנים, תוך כדי שאני אמורה להיות שקועה ונלהבת מהממצאים שלי, הרכבתי את הרשימה הראשונית הזו לדברים שאני רוצה ללמד את הבנות שלי להמשך חייהן העצמאיים. הרשימה מאוד ראשונית, כך שכל רעיון שיש לקוראות שלי להוסיף יתקבל בברכה. כמובן שלחתי את הרשימה ישר לדני, בבהלה של איך נספיק את הכל. למזלי, דני הזכיר לי שיש לנו עוד כמה שנים לפרויקט הזה, ושאפשר לחלק אותו לשלבים שמתאימים לכל גיל. כן, מחשבה נכונה.

השתדלתי לכלול ברשימה דברים שאינם טריוויאלים, כמו ללמוד לשחות, או לרכב על אופניים.

אז יאללה, מתחילים:

  • על הגוף שלנו – כל המערכות ואיך הכל עובד
  • תזונה, מה הגוף צריך, מה חשוב, ואילו מזונות מספקים אלו צרכים
  • איך להתנהל כלכלית: תקציב, חסכונות, צרכנות נבונה, איך להתמודד עם תרבות הצריכה ומסרי שיווק
  • על מין, מיניות ויחסים בין גברים ונשים (או יחסים זוגיים מכל סוג שהוא)
  • על יחסים בין בני אדם בכלל: איך לומר למישהו שכועסים, איך להתנצל ואיך לסלוח, איך לבקש עזרה, איך לבטא רגשות
  • איך לנהל משא ומתן
  • יסודות הפסיכולוגיה – התנהגויות של קבוצה, מסכות, פרסונה, התמודדות עם רגשות, אכזבות, אבדן וכו' וכו' וכו'
  • על ארצות, תרבויות ונורמות לבוש והתנהגות שונות
  •  שפות
  • איך לגדל ירקות ופירות
  • איך לבשל ולאפות
  • איך לנקות הכל
  • איך כותבים מכתב רשמי
  • איך כותבים קורות חיים
  • איך מתקשרים לברר על משהו
  • איך לסדר ולארגן את הבית
  • איך להתלבש בצורה טובה וחסכונית
  • דימוי גוף חיובי
  •  לתפור ולסרוג
  • להשתמש במחשב
  • איך להתמודד עם ביקורת
  • איך לטפל במישהו חולה
  • איך לפתח עסק עצמאי
  • עקרונות בסיסיים בטיפול, גידול וחינוך ילדים
  • תנ"ך ומיתולוגיות אחרות
  • מדיטציה ויוגה
  • לתקן מכוניות או לפחות לדעת מה הם כל החלקים במכונית, איך מחפשים חלקים משומשים, איך מחפשים הוראות לתיקון בעצמנו. ובעצם, איך לתקן כל דבר, לעבוד עם כלים, לבנות דברים ולמלא את הצרכים בעצמנו ככל הניתן

החברות שלי במעבדה, הן ממש מדהימות. ולמרות שהן יותר קרובות לגיל של הבנות שלי מאשר לגיל שלי (כן, כן, חישוב מתמטי פשוט ששמתי לב אליו לאחרונה…) , אפשר לדבר איתן על כל דבר שבעולם, ולעומק, ורוב הסיכויים שכל שאלה שאני משתפת אותן בה, הן כבר חשבו עליה קודם. בקיצור, אספתי גם מהן רעיונות ואני מוסיפה אותם כאן:

  • לאפשר לילדים להכיר דרכי חיים שונות, ולתת לגיטימציה לבחור את דרך החיים שתשקף את הערכים שלהם.
  • כל הנושאים שקשורים בסמים – פה באמת מתגלה הפער הבינדורי בין חברותיי לביני, וגם הרקע התרבותי השונה שלנו – לדעת את ההבדל בין סוגי סמים שונים, ושזה לגיטימי לומר לו.
  • איך להתמודד עם דברים שקורים – בעיקר דברים לא טובים, או כשמרגישים לא טוב
  • מיומנויות של ניהול זמן
  • נחישות וחוסן נפשי
  • איך לשים דברים בפרופורציה
  • איך לדאוג לצרכים של עצמן, ולהיות אוטונומיות ומסופקות (גם בתוך מערכות יחסים)
  • איך להתמודד עם רגשות שליליים ועם טעויות, ואיך להפיק מטעויות לקחים וללמוד מהמצבים האלה
  • חשיבה ביקורתית, ואיך להימנע מחשיבה דיכוטומית. להישאר פתוחים לרעיונות חדשים, וסקרניים.
  • איך להתמודד ולתפקד במצבי לחץ
  • איך לנהל דיונים
  • שהחיים הם לא משהו אישי. כל אחד הוא מרכז היקום של עצמו, אבל אנחנו לא המרכז של היקום של אחרים. ולכן, התנהגויות של אחרים הרבה פעמים הן אינן אישיות כלפינו אלא קשורות באנשים אחרים עצמם.
  • שלכל האנשים/נשים יש את הפגיעויות שלהם/ן, ואת הקשיים שעברו בחיים, ושצריך לאהוב אותם כולל הפגיעויות שלהם, ולשמור על עצמנו מפני מקומות לא נעימים אצל אחרים.
  • ששוק העבודה הוא הרבה יותר רחב ממה שנראה על פני השטח, ושיש מי שמבצע כל עבודה, וכל עבודה מכבדת את בעליה
  • לא לפחד מהשקט, ולאפשר לשמוע את המחשבות של עצמנו
  • שהאהבה של ההורים אינה מותנית במעשים של הילד/ה, אלא שתמיד הוא/היא אהובים, לא משנה מה.

ולקינוח, כמה תמונות,מטיול קטן

IMG_1670.JPGIMG_1671.JPGIMG_1686.JPGIMG_1697.JPGIMG-20170225-WA0005.jpgIMG_1674.JPG

ומהגינה

IMG-20170223-WA0005.jpeg

שאף פעם לא מפסיקה להפתיע ולשמח

IMG_1781.JPG

IMG_1779.JPG

IMG_1787.JPG

 

 

 

 

 

 

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

10 תגובות על דברים שצריך ללמד ילדים עד גיל 18

  1. Nadya הגיב:

    הי קרן,

    הוכחת לי בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, שההבדל בין מישהי שעושה דוקטורט בפסיכולוגיה ובמדעים הוא עצום…
    ובנימה יותר רצינית, נראה לי שמרבית הדברים שחשובים לך, הילדות תקבלנה דרך החיים המשותפים שלכם.
    כתמיד אשמח לדבר. עדיין בבית כך שיש לי יותר זמן מאשר כשאחזור לעבודה (כנראה באפריל).

    אוהבת,
    נדיה

  2. Naama Orbach הגיב:

    תודה קרן, על הרשימה מעוררת המחשבה הזו. אני חושבת שהרבה מהדברים שכתבת ברשימה הם דברים שנלמדים מתוך התמודדות עם החיים עצמם, ואפשר לקרוא להם פשוט "חינוך". אבל יפה לשים לב אליהם ולבדוק האם נוצרו מספיק הזדמנויות ללמוד אותם (למשל לאפשר לילדים אכזבות וחוויות לא נעימות ולא להציל אותם מהר מהר כדי שלא יהיה להם קשה או עצוב, לתת להם לפתור בעיו תבעצמם). הרבה מהדברים שכתבת הם גם דברים שלומדים בבית הספר, פשוט מתוך היותו מקום שמקבץ קבוצות של ילדים, וקשה יותר ללמוד אותם בעיני בחינוך ביתי. חייבת גם לומר שאני זוכרת את בתי הספר שלי כמקומות שמאוד אהבתי, בית הספר היסודי שלי היה מצויין אמנם, אבל החטיבה והתיכון לא משהו – מה שאהבתי בהם זה האינטראקציה החברתית שאי אפשר להגיע אליה בחינוך ביתי (אלא אם מתאגדים עם משפחות נוספות שחיות כך). אני לא יוצאת נגד חינוך ביתי ויש לו את היתרונות שלו, אבל גם לבתי ספר טובים יש יתרונות רבים. אחד הדברים שקשה או בלתי אפשרי ללמד בחינוך ביתי זו החוויה המעצימה של להיות חלק מקבוצה. אני ממש זוכרת תחושת התרגשות של לשיר יחד בשיעורי מוזיקה, להופיע יחד בהצגות סוף שנה, לרוץ יחד לבריכה עם קבוצת ילדים, תחושה שאתה חלק מקבוצת השווים שלך יכולה להיות מאוד מעוררת השראה ותחושת השתייכות חזקה (גם לילדות ביישניות כמוני, ואולי בעיקר?).

    • kerense הגיב:

      תודה רבה נעמה על המחשבות שלך. למרות ההשגות הבסיסיות שלי מהתהגויות קבוצתיות, אני מסכימה איתך שיש ערך עצום לחווית השייכות בקבוצת השווים/ות, וליכולת להיות עצמאיים/ות ולחוות דברים ללא נוכחות ההורים. אני רואה את זה בעיקר כשתמרי מבלה עם חברים/ות מחוץ לבית, ובלי מבוגרים (הולכת למשל לשחק בחצר בית הספר עם חברים/ות אחר הצהריים), ותמיד חוזרת עם סיפורים והרפתקאות. שמחה מאוד לשמוע שהיתה לך חוויה טובה בבית הספר היסודי. כנראה שטבעון בכל זאת היתה שונה כבר אז מירושלים (-; חיבוק יקירה

  3. Neima הגיב:

    My dear Keren with all your lists 🙂
    When I started to read, I immediately thought of that book "All I ever needed to know I learned in Kindergarten"
    Not that I've read it but, I got the gist of it…
    Then, all that practical stuff started scaring me cuz I ain't never gonna get to all of that!
    But seriously, most of the items on the list from your colleagues really is what we instill in kids at a young age (Azi has even started talking about teaching Sari about recreational drugs, I'm keeping her away from him 😉
    I think that most important is: how we treat ourselves, how we treat others, the ability to keep an open mind and to dare to try things that we do not yet know how to do (which when you are in kindergarten is almost everything).
    One more thing – do you remember Tzippy from the Rova? She has big kids and she said to me that one really only has until age 12 to teach and instill values in kids, from there, they take what they've learnt at home and implement it in their evolving lives. Very scary! Good luck to us all!
    xoxoxoxo

  4. מיכל הגיב:

    נראה לי שהבנות שלך לפחות לא יצטרכו ללמוד לעשות רשימות….ובנימה רצינית יותר, אני מוסיפה עוד שני דברים לרשימות: ללמוד לקרוא ולהבין תלוש משכורת, וללמוד את הזכויות של מי שמפגינה, ואיך להתנהג ולהישמר בהפגנות.
    חיבוק
    מיכל זק

    • kerense הגיב:

      יו מיכל, מעולה, גם תלוש המשכורת, וגם ההפגנות. את האחרון מאוד לא נעים ללמוד מניסיון (בצל לגז מדמיע, מה עושים כשיורים כדורי גומי וכדומה). עד היום יש לי טראומות מזה, אבל כנראה רחוק מהתודעה שלי כרגע. תודה רבה, וחיבוק חזרה

  5. kerense הגיב:

    Hi dear, I totally agree, and yes, I get a feeling that Tzippy is right, but in the sense of prioritizing, I think that the CV part and the official letter can also be done after 12 (not the sex stuff, though). ?
    I really like what you wrote about keeping an open mind and daring to do things. I guess I wasn't too daring in kindy, trying my best now, but this is a quality in YOU that I really like.
    Miss you so much, and more.
    Keren

  6. שירה הגיב:

    קרן – לגזור ולשמור! בהזדמנות אתייחס יותר בהרחבה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s