רב תרבותיות וסוף שבוע של המעבדה

התקופה שלפני הביקור של אמא שלי כאן היתה עמוסה בענייני תרבות, או בעיקר רב תרבותיות.

מכיוון שהבנות היו עדיין לגמרי מוקסמות מענייני המיתולוגיה ההודית, בוקר סטנדרטי נראה בערך כך

IMG_2110.JPG

אחרי שקראנו לא מעט ספרים בנושא, והכרנו לפרטי פרטים חלק ממאות (ואולי אפילו אלפי) האלים ההודים, הבנות הקימו מקדש משלהן בחדר, ותמרי תיעדה את כל האלים שהיא כבר הכירה

IMG_1944.JPG

כשהייתי בהודו לפני אלפי שנים בערך, עינת שותפתי לטיול, ואני היינו מאוהבות באל עם ראש הפיל – גאנש. עכשיו למדתי שהוא סמל למזל טוב והתגברות על מכשולים, למשל, כשילד/ה הינדי/ת עומד/ת בפני התמודדות מאתגרת, אפשר לפנות בתפילה לגאנש, ובתקווה הוא יעזור. כשבונים בית חדש, נהוג לשים פסל שלו ביסודות הבית, כדי שיביא מזל טוב והצלחה לבית וכשעסק פושט רגל, מסמלים זאת באמצעות הפיכת גאנש על ראשו.

IMG_1940.JPG

בדיוק באותה התקופה, התקיים פסטיבל פרינג' בעיר שלנו, וזוג רקדנים הגיעו מבנגלור להופעה, עם סגנון ריקוד שמבוסס על ריקוד הודי מסורתי, והוא ממש מיוחד. ממליצה להציץ כאן ולהתרשם.

IMG_1829.JPG

כדי לפצות על כך שדנידין נמצאת בפריפריה של הפריפריה של העולם, יש בעיר הזו פסטיבלים על בסיס יומיומי כמעט וכמעט כולם בחינם או במחיר סמלי. וכך, למחרת ההופעה בפסטיבל הפרינג', השתתפנו אנחנו בפסטיבל מספרי סיפורים מהעולם.

שמענו סיפורים מאיראן, ערב הסעודית (כן, הבחירה שלנו בסיפורים מהמזרח התיכון לא היתה מקרית), אבל גם מיפן, ברזיל ואפילו סיפור בשפת הסימנים.

שמענו מקהלה בשירים מאורים מסורתיים, וצפינו בריקוד דרקונים סיניים

IMG_1848.JPG

וגם אני סיפרתי סיפור . מפאת קוצר הזמן להתכונן לדבר הזה, ושמלה לבנה שהיתה חייבת להילבש באיזה שהוא שלב, בהיעדר כל אפשרות אחרת, בחרתי את חנהלה' ושמלת השבת.

כל מספרת סיפרה סיפור שאורכו לא יותר מחמש דקות בשפת המקור, ואחר כך באנגלית, ועל כל זה חזרה פעמים, כדי שהקהל יוכל לעבור ממספרת למספרת.

הבנות (וגם אני) די התרגשנו מהעניין. ותוך כדי ההתארגנות לצאת, שמעתי את תמרי מפזמת את הפזמון הבא: "דיל דיל דָל, האם לאמא יהיה קהל". מזל שיש מישהי שמצליחה לקחת אחריות על כל החרדות האפשרויות בסביבה.

וכך נראתה ילדה נרגשת בדרך לאירוע

IMG_1837.JPG

וכאן יש סיקור חדשותי קצרצר של הארוע.

הפסטיבל כבר הוכתר בהצלחה, וצפוי להתפתח למשהו עוד יותר גדול בשנה הבאה.

*** *** ***

פעם בשנה, ראש המעבדה שלנו, שהוא גם המנחה שלי לדוקטורט, משכנע את ראש החוג שלנו שהמעבדה ממש חייבת סוף שבוע ביחד. וזה סוף שבוע נהדר. כי אנחנו גם מדברים על עבודה, גם מטיילים בטבע, והדבר הכי כיף הוא שאנחנו צוחקים המון.

אז השנה בטיול שלנו פגשנו את חבורת המתוקים הזו, שהיו קפצניים ושמחים במיוחד.

IMG_2888.JPG

וכאן אפשר לראות את החמודים האלה בפעילות (והקרדיט לסרטון, למנחה שלי, ג'יימין הלברשטט).

ואחר כך את הצמד הזה

IMG_2905.JPG

וזה היה הנוף מהמקום שישנו בו

IMG_2911.JPG

ובלילה, אחרי כמה כוסות יין, ומשחקי קלפים, התפננו לתחביב שלנו מידי שנה בשנה – ניסיונות תקשורת עם כוחות עליונים. חשוב לציין שבמעבדה שלנו חוקרים חרדת מוות, דתיות ועוד כל מיני תהליכים קוגנטיביים שקשורים בשניהם. לכן אנחנו מנסים מתודות שונות בתקשורת עם רוחות רפאים, ולוקחים את העניין הזה ברצינות מוחלטת.

IMG_2915.JPG

כשחזרתי הביתה, חיכתה לי הפתעה לכבוד יום האם, שכאן הוא דבר גדול. בשנה שעברה הבנות ודני הכינו לי ארוחת בוקר במיטה, השנה כבר היתה ירידה בסטנדרט, ואני הייתי צריכה לגלגל לעצמי את הסושים, אבל עדיין היה כיף ומשמח.

IMG_2927.JPGכרטיס משתי הבנות

IMG_2924.JPG

IMG_2925.JPG

וציור של תמרי של העיר מוסקבה, אליה היא רוצה שנעבור אחרי ניו זילנד.

IMG_2926.JPGאמרתי שזה יכול להיות בסדר, למרות שאני לא לגמרי בטוחה בזה….

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טבע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s