אלוהי הדברים הקטנים

אחד הדברים שאני הכי אוהבת אצל חמותי, לידיה, זה שחוץ מזה שהיא אחת מהנשים הכי מדהימות בעולם, היא גם יודעת לראות את היופי בכל דבר קטן (אולי זה גם מה שהופך אותה לאחת הנשים הכי מדהימות בעולם, בקיצור, לא ברור מה הביצה ומה התרנגולת).

וכך, למשל, בכל שלולית של בוץ, היא תמצא איזה פרח יפה ותצלם אותו, וכשהיינו פעם יחד בחופשה, ושמעתי אותה מתארת את המקום שאנחנו נמצאים בו, הכל קיבל פתאום אור אחר, וראיתי המון דברים קטנים שבכלל לא שמתי אליהם לב קודם.

כמו שכבר כתבתי כאן פעם, גם אנחנו גילינו לאחרונה את העולם הקסום של הדברים הקטנים. בעיקר אלה שאנחנו יכולות לעשות בעצמנו. הרבה מהתעוררות התשוקה שלי למיניאטורות היתה בהשראת הבלוג המקצועי הזה. אז אנחנו הרבה פחות מקצועיות בעבודה בפימו, ודיוק הוא לא תמיד הצד החזק שלנו, אבל הדברים הקטנים האלה כפיים ממש!.

וכך בנינו לא מזמן דגם של שוק האיכרים שליד תחנת הרכב בעיר שלנו

IMG_1078.JPG

IMG_1075 (2).JPG

ותמרי הכינה לאחותה מתנה של חווה מלאה בחיות

 

IMG_0919.JPG

והבנות עיבו את אוסף חיות הג'ונגל שלהן בעצמן

IMG_2936.JPG

ולכן, כאשר כמה ימים לפני יום ההולדת של תמרי, קראתי פוסט על פעילות של עיר מקרטון בטבעון, ידעתי מיד שזה מה שתמרי מאוד תאהב ליום ההולדת שלה.

IMG_3077.JPG

מצאנו לא מעט קרטונים, וגילינו שגם ילדים ניו זילנדים הם לגמרי בעניין (מאז, שמענו על עוד יום הולדת בהשראת יום ההולדת של תמרי, שבו בנו גן חיות מקרטון).

IMG_3139.JPG

IMG_3140.JPG

בסוף החגיגה היו לנו לא מעט בתים מקרטון, מגרש כדורגל

IMG_3147.JPG

וגן בוטני

IMG_3151.JPG

עם לול תרנגולות, כמובן

IMG_3150.JPG

כמה חודשים לפני יום ההולדת של תמרי, הקרנו בהקרנה ביתית חגיגית באורך מלא (שהיה הרבה יותר ארוך ומייגע מכפי שזכרתי) את הסרט מרי פופינס. תמרי, כמובן, מאוד התלהבה, והדמות של מרי החלה למלא חלק פעיל בחיי המשפחה שלנו. זה היה מאוד נוח, מכיוון שיסמין מילאה את התפקיד של ג'יין ומייקל הילדים, ומרי המקומית ארגנה אותה ואת החדר שלהן בצורה מושלמת.

IMG_2966.JPG

לגמרי במקרה, בשבוע  של יום ההולדת של תמרי התקיימה בעיר שלנו הפקת ענק (במונחים מקומיים) של גרסת ברודווי של מרי פופינס. לדני היה זיכרון מתוק מהצגה (של דודו טופז…) שההורים שלו לקחו אותו אליה בנצרת עלית לכבוד יום ההולדת השמיני שלו, והוא חשב שזה גיל מושלם לחוויה שכזו

IMG_3049.JPG

תמרי היתה כל כך נרגשת מההצגה, שמיד היא החלה לעבוד על הגירסא שלה למחזמר – שנקראת – "מרי הלנה" ומככבת בו לביאה שנושאת את השם הזה.

IMG_3282.JPG

IMG_3263.JPG

*** *** ***

אני יודעת שחינוך יהודי לילדים/ות זה נושא בוער בימים אלה בישראל. לשמחתנו, לא מזמן התגלגל לידנו הספר המקסים הזה

DSC_0020.JPG

שהוא הגרסה המוצלחת ביותר שהייתי יכולה לייחל לה מבחינת חשיפת ילדים לסיפורי המקרא. קודם כל, האיורים יפים ומכבדים – גם את הילדים, וגם את הסיפורים. אבל מעבר לכך, הסיפורים כתובים בשפה יפה וברורה, ומשמיטים בדיוק את מה שאני הייתי משמיטה, הם עדינים מאוד, ובנוסף, יש הקדמה להורים לפני כל סיפור, שמסבירה מה יכול למשוך ילדים לסיפור.

DSC_0021.JPG

כתשובה אפשרית להדתה שספרים כאלה עלולים לייצר, יסמין, שמתעניינת באבולוציה ובחיות פרה-היסטוריות, אמרה שחבל שבישראל לא מלמדים מספיק היסטוריה קדומה (כי אני ציינתי שלא למדתי כלום בבית הספר על היסטוריה קדומה וחיות קדמוניות), ולעומת זאת מלמדים הרבה "היסטוריה מומצאת".

הבנות, שמאוד נהנות בסך הכל מהספר, התלוננו שבשונה מהמיתולוגיה ההינדית, בסיפורים התנ"כיים הללו כמעט כל הגיבורים המרכזיים הם גברים. זה התווסף לתלונה האחרונה של יסמין, שלעומת השפה האנגלית, עברית היא שפה שמעדיפה בנים, ולתלונה נוספת של שתי הבנות, שכמעט בכל הספרים שאנחנו קוראות הגיבורים המרכזיים הם גברים.

בדיוק אז הגיע אלי הפוסט של חברתי נעמה על ספרים עם גיבורות בנות, וקראנו בשמחה את אחד הספרים הממולצים

DSC_0023.JPG

שמחתי מאוד לקרוא על גיבורה בת, והיו הרבה רגעים שממש התפקענו מצחוק. שמחתי שאני זו שהקראתי את הספר כי יכולתי לדלג על כמה קטעים שחשבתי שהם מאוד לא מעצימים לבנות (כמו למשל, אמא שאומרת לבת העשר שלה לשים לב לכמות הקלוריות שיש בקצפת).

ולסיום, כמה תמונות מטיול עירוני חורפי. אני חושבת שסוף סוף אנחנו מתחילים ללמוד לטייל כמו המקומיים – זאת אומרת, הפנמנו את העובדה שכנראה לא חייבים תיק גב לכל טיול, ובטוח שלא בקבוק עם שני ליטרים של מים לאדם באמצע החורף…

IMG_3158.JPG

IMG_3159.JPG

IMG_3174.JPG

IMG_3183.JPG

IMG_3200.JPG

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה יומיום, יצירה, ספרי ילדים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

9 תגובות על אלוהי הדברים הקטנים

  1. Naama Orbach הגיב:

    הפוסט הזה שימח אותי מאוד, לא רק בגלל חיבתי לקרטון, לא רק בגלל הלינקים אלי (תודה רבה!) – אלא כי אני הכי אוהבת לראות את הבנות שלך בשיא יצירתיותן! לא זכרתי את המשפט הזה מרמונה, גם אני הייתי מדלגת עליו. הספרים בסדרה נכתבו בין שנות ה-50 לשנות ה-90, רובם בחלק המוקדם יותר של השנים הללו, כך שהגיוני שיהיו בו דברים שאולי פחות מתאימים למודעות ההורית של היום.

    • kerense הגיב:

      תודה רבה נעמה. כן, אני מאוד מסכימה. אם כי תרבות הנסיכות (שלמזלי עברנו די בשלום עד עכשיו) המודרנית מלאה בדברים האלה. אני קוראת (או יותר נכון, שומעת) עכשיו ספר מעניין על מיניות נשית, ואחד הדברים שהספר עוסק בו הם המסרים התרבותיות לנשים מאז ילדות איך הן צריכות להיות. אני תמיד רגישה לזה, אבל עכשיו זה מאוד התחדד לי. היה לי ברור שגם את היית מדלגת (-;

  2. Nili Segal הגיב:

    פוסט מקסים והתמונות מדגדגות בלב….

  3. שירה הגיב:

    קרן היקרה, איך שאת ודני מגדלים את הילדים שלכם – מעורר השראה והערצה. איזו חכמה יסמין על האמירה שלה: "היסטוריה מומצאת"!! זאת כמובן תוצאה טבעית של ההורות המיוחדת שלכם.

  4. naamaxt הגיב:

    הילדות כל כך מקסימות ויצירתיות, זה פשוט נהדר. המיניאטורות הזכירו לי את הדגמים של שוק מחנה יהודה ושל הכנסת שאורי ויותם הכינו בבית הספר (דוגמא לכך שהעיסוק בירושלים יכול להיות שפוי ולא לכלול בתי מקדש וחיילים) – אשלח לך תמונות.
    גם אני מחפשת כל הזמן גיבורות בנות (למרות שהקוראים הם בנים). אנחנו עומדים לסיים את הסדרה של אייבי ובין שאני ממש מחבבת, הן חכמות ומצחיקות ושובבות ואני שמחה שהילדים התאהבו בהן לפני שתייגו את הספרים כ'ספרי בנות'.

    • kerense הגיב:

      תודה רבה נעמה יקרה! אחפש את אייבי ובין. מתחברת מאוד למה שכתבת לגבי הדגמים- זו נשמעת גישה מאוד שפויה למצב שלא תמיד לגמרי שפוי. מתגעגעת אליכם מאוד!

  5. פינגבאק: מרחיבים אופקים | אהבות חדשות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s