צדות דובונים

כפי שכתבתי בשבוע שעבר, ניו זילנד נסגרה לגמרי לפני שבוע בדיוק.

במקביל התחיל להתגלגל ברשתות החברתיות רעיון שכולם ישימו בחלון שלהם דובון, בהשראת ספר ילדים פופולרי שעוסק בחיפוש דובים.

הרעיון תפס תאוצה והיום קראתי שגם עבר למקומות אחרים בעולם.

וכך, ביום בהיר במיוחד, יצאנו גם אנחנו לחפש דובונים.

חוץ מזה שזה מאוד כיף, ושהבנות אוהבות להיות יסודיות בחיפוש שלהן, זו גם הזדמנות טובה לרחרח מה מצב הנדל"ן בשכונה

סוף הסיור היה מוצלח במיוחד, כי סיימנו אותו בשיח חמוציות שכונתי

ואם הגעת/ן עד לכאן, ויש לכם/ן זמן וחשק – אשמח מאוד אם בא לכן/ם לשתף אותי בתשובות שלכם/ן לשאלות הבאות:

  1. מה הייתם/ן משנים בחייכם/ן האישיים בעקבות המגפה?
  2. מה הייתם/ן רוצים/ות שישתנה בארץ שבה אתן/ם חיים/ות?
  3. מה הייתם/ן רוצות שישתנה בעולם?

מכיוון שאני זו ששאלתי, אשתף במחשבות שלי –

אז מבחינת החיים שלנו, הייתי מאוד רוצה שדני יעבוד תמיד מהבית (הלוואי, הלוואי, הלוואי), וגם לגור יותר קרוב לטבע, ובאיזור עוד פחות עירוני מזה שאנחנו גרים בו.

מבחינת דברים שהייתי רוצה שישתנו בניו זילנד, הייתי רוצה שהמדינה תפסיק להסתמך על תיירות כמקור ההכנסה העיקרי, ותהפוך יותר לכלכלה יצרנית, ופחות כזו הנשענת על פנאי ותרבות שפע.

מבחינת העולם – מאיפה להתחיל…

אבל מצב כזה מחייב חשיבה מחודשת על חלוקת משאבים, ועל הרעיון של שכר בסיס לכל, שאינו מותנה בעבודה, וכמובן, שביטוח רפואי לכל.

חשבתי שהיתי רוצה שיהיו פחות טיסות בעולם, ואולי אפילו שיימכרו "כרטיס כניסה" לארצות, באופן שיווסת את מספר המבקרים בכל מקום, ואת סיבות הביקור.

אז זו ההתחלה, אבל אשמח מאוד לשמוע עוד מחשבות בנושא, אם בא לכן/ם לשתף.

בריאות טובה לכולנו!

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על צדות דובונים

  1. נאור הגיב:

    1. מה הייתם/ן משנים בחייכם/ן האישיים בעקבות המגפה? – המצב הנוכחי מבהיר לנו כמה אנו מפספסים את ההתפתחות של ילדינו (כותב זאת אב שמשתדל להיות מאוד נוכח בבית). בעקבות המגפה, הייתי שמח אילו שעות העבודה יופחתו בחצי, קרי, לכ-4-5 שעות עבודה בלבד ביום.
    2. מה הייתם/ן רוצים/ות שישתנה בארץ שבה אתן/ם חיים/ות? – שלום בית. אחר-כך עם שכנינו.
    3. מה הייתם/ן רוצות שישתנה בעולם? – הרשימה ארוכה אולם נדמה לי שיש להתחיל עם בעיית המנהיגות ממנה סובלות מדינות רבות (לרבות אנחנו).
    נ.ב.
    תודה שחזרת לכתוב 🙂

  2. kerense הגיב:

    תודה רבה נאור על התשובה שלך, וגם על המילים היפות שלך (-:
    אני מאוד מתחברת לכל המשאלות –
    עד כמה שאני יודעת, מחקרים טוענים שאנחנו לא מאוד יעילים אחרי 6 שעות עבודה ביום, אז זה היה יכול להיות מעולה לעבוד רק 4-5 שעות בבקרים, ואז להשלים בערב אחרי שהילדים ישנים. אני מאוד מתחברת למשאלה לא לפספס את ההתפחות של ילדנו. הרגשתי את זה מהרגע שנולדה בתי הבכורה – שזה הדבר הכי מדהים שקורה בחיים שלי, ושאני לא רוצה לפספס רגע מההתפתחות שלה, ומאוחר יותר גם של אחותה. בתקופות שפספסתי יותר, הבנתי שאי אפשר להחזיר את הזמן אחורה, וזה עזר לי לחזור להיות עוד יותר בבית. וכן, אני מודעת לכך שעל גברים מוטלות ציפיות חברתיות שמגבילות את מידת הנוכחות בבית (פרנסה), בקיצור, זה מורכב…
    אנחנו גילינו שחיים עם תקציב מאוד צנוע ועם ויתורים ופשרות, מאפשרים יותר זמן, למעשה, בתחרות בין זמן לכסף, אנחנו מעדיפים את הראשון.
    כמובן שאני מתחברת לנושא של שלום בית, וכמובן שעם השכנים. שני הדברים כל כך קשורים בעיני, ומאוד קשה לחזות מרחוק בשסעים ובמתחים המאוד גלויים, ובוטים.
    וכן, מנהיגות – מאוד חסרה. אני התחלתי לעקוב אחרי מנהיגים/ות שאני מזהה כ"באמת" מנהיגים/ות. אינני יודעת מה עמדותיך הפוליטיות, אבל כבר כמה שנים שאני עוקבת אחרי איימן עודה והוא מנהיג רציני, חריף, אמיץ שקול ומחוייב וחבל שהוא קצת "מפוספס" בשלב זה, בגלל המוצא האתני שלו. בנוסף, כמובן שאנג'לה מרקל, ובסך הכל ראשת הממשלה הניו זילנדית מאוד מרשימה. מנהיגות אמיתית מחייבת צעדים אמיצים, וביטחון עצמי שאינו תלוי ברצון לצבור פופולאריות, אלא יותר בהחלטה "לעשות את הדבר הנכון". אני חושבת שאלה מצרכים די נדירים באופן כללי…
    בשורות טובות!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s