ארכיון רשומות מאת: kerense
קיץ
לפני שאתחיל לכתוב עלינו, ועל איך שאנחנו חווים בינתיים את הקיץ הזה בניו-זילנד, חשוב לי לכתוב שאני יודעת שהמצב בארץ (וביתר העולם) מאוד קשה בימים האלה – שהמגפה שוחקת, מעייפת ומייאשת, ושההשלכות שלה רבות, מורכבות ומדאיגות. אני חושבת שקשה לנו … להמשיך לקרוא
חינוך ביתי – כל מיני
הקוראות הקבועות של הבלוג כבר יודעות עד כמה אנחנו אוהבים את דנידין ואת ניו זילנד. וגם הקוראים. הנושא היחיד, אולי, שבו אנחנו בכל זאת מרשים לעצמנו להתנשא מעל ניו זילנדים הוא בענייני אוכל. למרות המבחר הרחב של מסעדות עם אוכל … להמשיך לקרוא
פוסט קורונה
כל כך הרבה זמן עבר מאז שכתבתי בפעם האחרונה, שהבנות כבר אמרו שאני צריכה להחליף את שם הבלוג ל"אהבות ישנות". אבל האמת היא שלמרות שהחיים לגמרי חזרו למסלולם בצד שלנו בעולם, פרט לכך שכמעט ואי אפשר לצאת או להיכנס לניו … להמשיך לקרוא
אבוקה פנימית
אחרי כמעט חודשיים, ניו זילנד לאט לאט יוצאת מהסגר הכללי שהיה כאן. התקופה הזו היתה כל כך משונה ולא מובנת שאני עדיין מתקשה לכתוב עליה. אני חושבת שיקח עוד הרבה זמן עד שבאמת נבין את המשמעות של כל האירועים שאנחנו … להמשיך לקרוא
צדות דובונים
כפי שכתבתי בשבוע שעבר, ניו זילנד נסגרה לגמרי לפני שבוע בדיוק. במקביל התחיל להתגלגל ברשתות החברתיות רעיון שכולם ישימו בחלון שלהם דובון, בהשראת ספר ילדים פופולרי שעוסק בחיפוש דובים. הרעיון תפס תאוצה והיום קראתי שגם עבר למקומות אחרים בעולם. וכך, … להמשיך לקרוא
קצת על המצב וטיפה אסקפיזם
אשתדל לא להתייחס כאן יותר מדי למצב בחוץ, כי המצב בניו זילנד חמור כמו בכל יתר העולם, רק כמו בכל דבר אחר – כמה ימים באיחור. עבורי זה היה מאוד לא פשוט להיות כאן במין מצב כזה של מי ש"רואה … להמשיך לקרוא
הכנסת אורחים, חתולים ויום הולדת מיוחד
לאחרונה הבנתי שבשנה וחצי שעברו עבדתי הרבה יותר מידי. העבודה על הדוקטורט היתה תובענית מאוד, ונראה שהשיטה שלי מימי התיכון של עבודה בלילות כבר קצת פחות יעילה אחרי גיל ארבעים. במקום החריצות והמיקוד של בת 16 שיכולה ללמוד רק כשהחברות … להמשיך לקרוא
בין כסה לעשור
אני מתה על חגי תשרי. תנו לי תקופה בשנה שהמשימה העיקרית והמוערכת בה היא התבוננות עצמית; מחשבות על ההתנהלות שלי מול העולם בשנה האחרונה; איך אפשר להשתפר; קצת חרדות קיומיות, חרדות בנוגע לעתיד והשפעתי (המדומיינת) עליו – ואני שם. אוקיי, … להמשיך לקרוא
הביקור
בחודש מרץ התחלתי לכתוב פוסט על פיגוע הטרור בקרייסצ'רץ', ותכננתי להקדיש אותו לאחי, שנודע לי בדיוק אז שהוא נאבק בסרטן. קראתי לפוסט ההוא, פוסט טראומה, ואיכשהו הוא נתקע אצלי – בעודי עסוקה בטראומה האישית של אחי, משפחתו, ומשפחתנו בכלל, אבל … להמשיך לקרוא
חומת ההפרדה
אחת המשימות שהתמודדנו איתה הקיץ, או ליתר דיוק, דני התמודד איתה, היתה הגעה להסדר קבע עם התרנגולות. אותם אודים מוצלים, שהגיעו אלינו כרבעי עופות לפני ארבעה חודשים החלו להוות מטרד משמעותי בחצר. מאז שהגיעו, החבורה העליזה הצמיחה נוצות ועלתה יפה … להמשיך לקרוא