פוסט קורונה

כל כך הרבה זמן עבר מאז שכתבתי בפעם האחרונה, שהבנות כבר אמרו שאני צריכה להחליף את שם הבלוג ל"אהבות ישנות". אבל האמת היא שלמרות שהחיים לגמרי חזרו למסלולם בצד שלנו בעולם, פרט לכך שכמעט ואי אפשר לצאת או להיכנס לניו זילנד, ישנה סוג של זהירות, וגם עצב ודאגה ממה שקורה בעולם.

בנוסף, אני גם כמובן דואגת סביב מה שקורה בארץ, ויודעת שאלה ימים מאוד מאתגרים מכל מיני כיוונים. אני כותבת את זה כי חשוב לי שתדעו שאני לא מנותקת מכל זה, ושכמו תמיד, מאוד אכפת לי.

אבל יחד עם זאת, אני גם מתגעגעת אליכן, קומץ הקוראות שלי, ורוצה לשתף בקורותינו.

אז אתחיל במישור הפוליטי, כי גם כאן – אי אפשר שלא.

הבחירות בניו זילנד מתקרבות, ומפלגת האופוזיציה הלאומית מצטיירת באופן די מגוחך בניסיון שלה לגייס את הציבור נגד הממשלה (הנפלאה!) הנוכחית.

כולם יודעים עד כמה יש לניו זילנד מזל שזכתה בהנהגה שלא רק שמרה על התושבים, אלא גם דאגה לתמיכה כלכלית עד חודש ספטמבר לכל מי שנפגעו תעסוקתית בעקבות הסגר. מתוך ראייה ארוכת טווח, למדינה ש-30% (!!!) מהתקציב שלה מבוסס על הכנסות מתיירות חוץ, הממשלה החליטה לשנות כיוון אסטרטגי והשקיעה 1.6 מיליארד דולר ניו זילנדי בהכשרה מקצועית בתחומים יצרניים יותר ונדרשים – כמו בנייה, ייעוץ, חקלאות ובריאות הציבור.

גם מועצת המחוז עשתה הכל כדי להקל על א/נשים שנפגעו מהמצב הכלכלי – כך למשל האוטובוסים פועלים חינם כבר כמעט חמישה חודשים, ורק בחודש ספטמבר יחזרו להיות בתשלום. העיריה החרתה החזיקה אחריה וזה מה שהודבק על כל המדחנים בעיר:

ממה שהבנתי מהחברים הותיקים יותר כאן, שנות השלטון של הממשלות הלאומיות, הותירו נזקים רבים במערכות החינוך, הבריאות והרווחה – בזמנן, קצב פתיחת הפערים הכלכליים-חברתיים בניו זילנד היה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD. גם עכשיו, מתנגדי השלטון מגנים את ההשקעה הממשלתית האדירה ברווחה.

אז בספטמבר יהיו בחירות, ונדע אם אכן הממשלה הנוכחית תמשיך לכהן. אבל זה גם זמן קריטי מבחינת ההשלכות הכלכליות של המגפה – כי אז נגמרת העזרה המיוחדת למובטלים ולעסקים שנפגעו. בקיצור, למרות השלווה הניו זילנדית האופיינית, יש נימה חדשה של דאגה באוויר, וגם הרבה הכרת תודה על מה שיש…

מתוך דאגה לתעשיית התיירות, הממשלה גם מעודדת תיירות פנים, וכך, כל ניו זילנדי/ת שמכבד/ת את עצמו/ה (ויכול/ה לעמוד בהוצאה…) התגייסה למצווה באמתלה של חופשה, ונסעה לסקי. את המגמה הובילה, איך לא, ראשת הממשלה, ובאמת בימים הראשונים של עונת הסקי, שגם היו חופשה מלימודים בבתי הספר, האתרים היו בתפוסה מלאה. אבל גם זה לא מספיק – בראיון לרדיו אחד ממנהלי אתרי הסקי הסביר שעשרת הימים של חופשת בית הספר שבהם התפוסה היתה מלאה, הם רק עשירית מתוך מאה ימי העונה שבדרך כלל ניזונה מתיירים מאוסטרליה.

הרגשות הציבוריים כלפי מפעילי עסקי התיירות מעורבים. מצד אחד, כולם רוצים לעזור, ואמפתיים כלפי ענף שלם שנפגע ואנשים שפרנסתם נקטעה במפתיע. אבל, מצד שני, יש גם הרבה מרמור כלפי תעשיה שהתעלמה מהתושבים המקומיים עד כה, ודרשה מחירים מופקעים (כיאה לכיס המתייר/ת הזר/ה) גם מתושבים מקומיים. כך שהרבה ניו זילנדים, שמעולם לא נהנו מהרבה ממה שיש למדינה שלהם להציע, קצת פחות ממהרים (ויכולים) לנהור לאתרי התיירות.

גם אנחנו נעתרנו לבקשה לתמוך בתיירות המקומית, וזו היתה חוויה מדהימה.

בשביל תמרי זה היה חלום – הכי קרוב לאירופה שאפשר במציאות הנוכחית (אה, כן, ובמיקום הגיאוגרפי שלנו). קודם כל, הילדה התפעלה והתרגשה מהיופי הזה. היא ממש הסתכלה סביבה נפעמת. אבל מעבר לכך, המדריכה שלנו היתה מצ'כיה, ובעודנו גולשים בשלווה (או לפחות מנסים לעדן את הנפילות שלנו), נתקלנו בכלב מסוג רועה גרמני.

בקיצור, התגשמות של חלום.

והנה היא מפגינה את הכישורים החדשים שלה

והנה עוד כמה תמונות מהחופשה, ואני משתפת בהן פשוט כי גיליתי שממש עוזר לי נפשית להסתכל על היופי שיש בעולם הזה.

ואתם לא תנחשו מי עוד באו איתנו לסקי

כשחזרנו הביתה, תמרי סיפרה בהתרגשות למורה שלה לכינור על החופשה, והמורה ספרה שהיא "די טובה" בסקי. דני ואני כבר למדנו ש"די טוב" זו מילת קוד ניו זילנדית שמצניעה את זה שהיא השתתפה באולימפיאדה אחת או שתיים אבל הגיעה רק לחצי הגמר. אגב כך, במסגרת העידון התרבותי שעברנו ועדיין עוברים, גילינו שהמילה החריפה ביותר להגיד בה למישהו שמשהו לחלוטין לא מקובל עלינו הוא לומר "I am concerned". זו מילת צופן שנשמרת למקרים הקשים ביותר, שבהם צריך להפעיל את התותחים הכבדים מול מישהו. למזלנו, זה קורה לנו אולי אחת לשנה, במקרה הגרוע.

אבל לא רק אנחנו סקרנים לגבי המקומיים ואורחות חייהם, אלא נראה שלמרות הנימוס ומתן המרחב האישי, גם הם מתעניינים בנו כזרים, ומאוד…

למשל, כל ניו זילנדי/ת שנקלעים איתו או איתה לשיחה ינסה/תנסה לגשש מהר מאוד מאיפה אנחנו, גם אם לא יהיה להם נעים לשאול. כך למשל, הספרנית בספריה שאלה אותי אם אנחנו זקוקים לספרים בצרפתית (?!?!) כי יש מבחר בספריה, ואגב כך גיששה מה המוצא האמיתי שלנו.

בנוסף לכך, מסתבר שהאוכל שלנו נחשב אקזוטי ומיוחד. לא משנה מה ניקח בקופסת האוכל שלנו לעבודה (קופסת פלסטיק שהגיעה אלינו כי בה היה הבשר שקנינו של דון החתול), עם קצת מג'דרה עייפה – והעמיתים/ות הסקרניים/יות שלנו יציצו פנימה וייחלו לכך שנציע להם טעימה.

והדבר הכי מוזר בהקשר הזה הוא כמות המידע הנגיש שיש על הנכסים של א/נשים. ניו זילנדים משוגעים, אבל ממש, לנושא של רכישות נדל"ן – גם למגורים וגם להשקעה. השקעות בבורסה עדיין נחשבות כאן ספקולטיביות ומסוכנות (למרות ששוק ההון הניו זילנדי נחשב לסולידי במיוחד) ואין כמו להחזיק ב-400 דונם אדמה איפשהו במרחק 6 שעות נסיעה מהבית, כדי להרגיש ביטחון שדאגת לדורות הבאים או שתוכל בהמשך לחלק ולמכור במחיר מופקע. אבל האמת היא, שגם אני מתחילה להבין את זה לאחרונה – שקרקע, והיכולת ליצור קיימות היא נכס שערכו לא יסולא בפז.

אני מספרת את כל זה כי לא משנה עד כמה אנחנו לא יודעים כלום על א/נשים אחרים בעיר שלנו, או בניו זילנד בכלל, באתר של המחוז יש אפשרות לחפש את כל אחד מהנכסים במחוז לפי כתובת ולדעת ה-כ-ל על הנכס ושוויו, מי הם בעלי הבית, מתי החליפו צנרת לאחרונה ומתי הוסיפו עוד אסלה. מצד אחד זה מרגיש לי קצת חודרני (כי מאוד מהר אפשר לדעת מי מרוויח כמה), אבל מצד שני, ובהתאם לרוח המקום – יש כאן משהו מאוד פשוט, ישר וישיר.

*************

מפעל החינוך הביתי שלנו עדיין פעיל לפי שעה. אני חייבת להודות שזה הכניס הרבה שלווה למשפחה שלנו. מצד אחד, אני זו שסופגת הרבה מהלחץ סביב זה – הניסיון לאזן את הזמן עם הבנות והדאגה לרווחתן גם בבקרים עם מחוייבויות העבודה שלי. אבל, מצד שני – כולנו מרגישים הרבה יותר רגועים ושמחים. הזמן שלנו בידנו (כולל מתי ניסע לחופשה), ואין קופסאות אוכל שצריך להכין בבוקר.

אבל, בנימה יותר רצינית הבנתי שאנחנו כן צריכות איזשהו סוג של מסגרת או תוכנית, ולשמחתי הרבה מצאתי ה-מ-ו-ן חומרים מעולים באינטרנט בחינם. ולשמחתי, בספריית בית הספר שבמורד הרחוב יש כל ספר אפשרי שאני יכולה לחלום עליו בחינוך אנתרופוסופי ובית הספר גילה נדיבות רבה במתן גישה לחומרים. טוב, גם דני גילה נדיבות רבה בכך שהסכים לשמש יו"ר ועד ההורים בזמן שהבנות שלנו בכלל כבר לא לומדות בבית הספר. לא היו מתחרים נוספים על התפקיד…

מה שמאתגר אותי בשלב זה הוא איך ללמד שתי כיתות במקביל (בי"ת וה"י) בלי שחומרים מכיתה אחת ייחשבו לנחשבים פחות (בי"ת).

אתגר נוסף הוא להשיג חומרים אנתרופוסופיים בעברית, והדבר הכי מבאס עבורי הוא להקריא חומרים מהמזרח הקדום תוך כדי שאני מתרגמת אותם לעברית, או גרוע מזה, להקריא באנגלית במבטא שלי, שזוכה למבטי בוז מצד שתי הבנות.

בעידודם של דני וכמה חברות, הבנתי שאני לא חייבת להמציא את הגלגל מחדש בכל תחום ורכשתי תוכנית קטנה בחשבון ליסמין, שתנוסה בקרוב. אבל בינתיים זה ממש כיף שאפשר ללמוד בקצב שלנו, ואת מה שמעניין אותנו.

ואיך אפשר, למשל, שלא להתאהב בקסם של טקסט פרסי קדום כמו זה, לדוגמא:

When the sun, the Light, dawns each morning, it is time for people to get up, to pray to the Light, and to do their work in the light of day. But a demon of laziness tries to put people back to sleep again. The cock crows to drive away the demon. No demon can enter a house where there is a cock. At the sound of his crowing, the demons are dazzled and flee away.

הבנות, אגב, ציינו מייד שברור שהשדים של אהרימן (אל הרוע הזרתוסטרי) שולטים בהורים שלהם מידי בוקר, במיוחד בשבת וראשון.

*******************

ולסיום, אשתף בכמה פודקסטים ואתרים שאני נהנית מהם לאחרונה – בנושאים כלליים של משפחה, הורות ורווחה עצמית –

אז בנושאים של הורות, אני קוראת את הספר Being at your best when your kids are at their worst – תמרי הביעה מייד מחאה, וטענה שהכותרת צריכה להיות הפוכה (איך להיות במצב הכי טוב שלך כשהורייך במצב הגרוע ביותר שלהם).

על כל פנים, זה ספר ברור, נעים ומועיל, ולמחבר יש גם פודקאסט ממש מעולה שאני שומעת כבר תקופה ארוכה.

בנושאים של חינוך אנתרופוסופי (למרות שאנחנו ממש לא הארד-קור) אני מאוד נהנית משני פודקאסטים שמסבירים קצת על הגישה, כי אני חושבת שהיא מועילה להורות בכלל: http://www.kimberton.org/we-nurture/

ובגרסה ניו זילנדית – שגם היא מעולה ומעמיקה – http://alamandria.co.nz/podcast-2/

לאחרונה גיליתי גם פודקאסט של הוצאת אדם עולם, והפרקים על חקלאות ביו-דינאמית מרתקים בעיני.

אני אוהבת מאוד מדיטציה, שאני מתרגלת כבר כמה שנים, ומאוד מועילה בתקופה מאתגרת כל כך.

ממליצה בחום על הפודקאסט קשיבות שבעיני הוא מעולה, ויש בו מדיטציות ממש טובות שאני חוזרת עליהן ואליהן די הרבה.

באחרונה גיליתי את Headspace Radio – כמה דקות יומיות על מדיטציה ודברים חכמים על החיים, ואת הפודקאסט של טארה באוך – שהיא פסיכולוגית אמריקאית, שעוסקת גם במדיטציה ובבודהיזם, והיא עמוקה ומעניינת.

אני ממליצה במיוחד על הפרק הזה שעוסק בקבלה, חמלה, סליחה ואנושיות, שרלוונטי מאוד לתקופה שלנו.

ולסיום – עוד שני פודקסטים ממש מעניינים על מיניות –

ממליצה בחום על הפודקאסט הזה בעברית – שהוא מאוד מעניין ועמוק, וגם על הפודקאסט החדש הזה בנוגע למיניות בחברה הדתית, שגם הוא ממש מעניין ואולי אכתוב על כך פוסט נפרד בהמשך.

האזנה נעימה וימים טובים ויפים לכולנו.

פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

6 תגובות על פוסט קורונה

  1. Naama Orbach הגיב:

    איזה כיף שחזרת לכתוב קרן. אני מוצאת את הקטעים הבין תרבותיים מרתקים במיוחד, איך אתם תופסים אותם, איך הם מסתכלים עליכם, מה ההבדלים. וכמובן את האמנות המעמיקה של תמר ויסמין. שלחו לנו איזו ראשת ממשלה בהשאלה לכמה שנים? אנחנו זקוקים לאחת שווה.

    • kerense הגיב:

      תודה רבה נעמה על כל הדברים היפים שכתבת לי. אני חושבת שהעולם זקוק לאחת שווה… מרגישה שצריך להחזיק חזק ששלנו תישאר, תמיד יש א/נשים שלא מבינים כמה מזל יש להם… חיבוק

  2. שירה הגיב:

    קרן היקרה, אני נהנית מאוד לקרוא אותך. את כותבת מקסים וקסום. אני מתמלאת השראה ממה שאת כותבת, מאורח חייכם המיוחד ומנקודת מבטך הלא שגרתית. תודה על השיתוף בפודקאסטים. גם אני התחלתי לא מזמן להאזין לזה שבנושא מיניות בחברה הדתית. מעניין! מחכה כבר ל"מכתבך" הבא…

    • kerense הגיב:

      תודה רבה רבה שירה. שמחה שגם את מקשיבה לפודקסט שהזכרתי. הוא עמוק, ובכלל, כל מה שהן עושות ממש מיוחד בעיני! חיבוק גדול מאיתנו

  3. Einat Weisshof הגיב:

    שומרת את כל ההמלצות המעולות. פודקאסטים ואודיובלס הם התגלית של התק',תוך כדי
    הליכות על החוף והתבוננות בעולם, שגם לי מאוד עוזרת עכשיו ובכלל.
    גם אנחנו בניוזילנד אגב,
    בצפון הצפוני.
    תודה על הפוסט🙏🏻
    עינת

    • kerense הגיב:

      איזה יופי עינת, נעים להכיר! שמחה שאהבת את ההמלצות, וכן, הליכה בחוץ הי בדיוק הזמן שבו אני מאזינה לפודקסטים. כל מה שצריך כדי להרגיש טוב (-:

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s